בדרך כלל המילה "תרגום" משמעותה הוא תהליך שינוי תוכן מילולי בכתב או בעל פה משפה אחת לשפה אחרת. אבל משתמשים במילה תרגום גם באופן כללי יותר כתהליך המרה מצורה אחת לצורה אחרת. בעולם הקשור לשפה טכנולוגית, למשל, מתרגמים מפורמט מסוים לאחר או מתדר אחד לאחר. ישנם גם ביטויים כגון "תרגום מתאוריה למעשים" או "תרגום פוטנציאל להצלחה" שאינם קשורים לעולם שפתי כלל.
אבל זה די ברור שתרגום הוא פעולה בעלת השלכה ישירה על רוחב השכלה, התפתחות וקידמה. ואכן ההשקעה בתרגום במהלך ההיסטוריה "תורגמה" להישגים בין אם היו כלכליים, פוליטיים או מדעיים. אחת הדוגמאות המדהימות ביותר להשפעת התרגום על ההתפתחות העולמית התרחשה בתקופה קדומה בבגדד שהחלה במאה ה-8 לספירה.
בשלהי המאה השמינית לספרה השכבה השלטת באימפריה המוסלמית בבגדד השקיעה הון עתק בפרויקט שאפתני מאוד, בהיקף גלובלי ובעל השפעה אדירה על המדע. הפרויקט כלל איסוף ספרים בשלל שפות ומכל קצות הארץ. בשפות כגון יוונית, סורית, פרסית וסנסקריט. הספרים נאספו בספריה הגדולה בבגדד (Grand Library of Baghdad) ותורגמו לערבית מה שנודע לאחר מכן כתנועת התרגום של בית החוכמה. בית החוכמה כלל בתוכו קבוצות דיון על שלל נושאים מדעיים ובכדי להתגבר על מחסום השפה נוצרה תנועת התרגום.
המאמץ שהושקע במציאת ספרים עתיקים היה עצום והבאת ספרים אטרקטיביים לחצרו של החליף היה עסק משתלם במיוחד. החליף, אל מאמון, שלח באובססיביות שליחים למרחקים כדי להשיג ספרים שעדיין לא היו בבעלותו, וכל מי שהצליח להביא ספרים חדשים לספריה קיבל תמורתם את משקלם בזהב. באמצע המאה התשיעית הפך המקום, הספריה הגדולה בבגדד, לספריה הגדולה והמגוונת ביותר בעולם.
בין השנים 750 ל-850 הועסקו כ-70 מתרגמים שהשתכרו כ-500 דינרי זהב מה ששקול היום לכ-24,000 דולרים לחודש. מקצוע התרגום בבית החוכמה היה יוקרתי ומשתלם. במסגרת רוח הסובלנות הדתית של אותם ימים חוקרים ומתרגמים רבים שפעלו בבית החוכמה לא היו מוסלמים כי אם נוצרים, פרסים ואף יהודים שהוסיפו אף תרומה משלהם לידע ולתרבות. בתקופה זו בסוריה השפות המדוברות היו סורית ארמית (שפה שמית הקרובה לעברית ולערבית) וכן יוונית שנותרה כשארית ממאות רבות שלש שלטון יווני-רומי הלניסטי – מה שיצר אוכלוסייה רב לשונית ממנה צמחו המתרגמים המלומדים.
מאמץ תרגום זה היה המנוע שהניע את פריחת המדע והפילוסופיה בעולם האיסלמי. תקופה הקרויה תור הזהב. הרקע לכך הוא התפתחות כלכלית באימפריה המוסלמית שחלשה על אזורים משמעותיים במזרח וצפון אפריקה בדרום ופרס ואפגניסטן בצפון וחלקים גדולים במערב אירופה. האימפריה הרחבה הזרימה מיסים מכל רחבי העולם המוסלמי שהושקעו במדע, בפילוסופיה במחשבה הדתית, באומנות ובארכיטקטורה. הידע כולו התנקז לבית החוכמה שהפך בהדרגה למרכז חשיבה וידע ששאב ידע וחוכמה מכל רחבי האימפריה. הפילוסופיה והמדע הדומיננטיים באותה התקופה היו יווניים, רוב הפילוסופים באותה התקופה נשענו והתבססו על החוכמה היוונית, ועיקר הכתבים הפילוסופיים והמדעיים המשמעותיים היו כתובים ביוונית.
לאחר תרגומם הפכו הספרים זמינים לקהל הרחב. ובהדרגה הפכו הפילוסופיה, המדע והרפואה לפילוסופיה ומדע ערביים. תנועת התרגום בבית החוכמה התקיימה לאורך של כמאתיים שנה וקידמה מדעים כגון הרפואה, מתמטיקה, פילוסופיה ואף חקלאות והנדסה. תהליך התרגום היה מאוד קפדני תוך חלוקה לדיסציפלינות שונות וחלוקת אחריות על כל תחום לאדם אחד או לקבוצת אנשים.
החירות המדעית ואווירת הלמדנות בבית החוכמה הובילו להישגים אינטלקטואליים כבירים לאנושות. מעבר לעבודה המונומנטלית של שימור הכתבים הקלאסיים, שחלקם אבדו לגמרי עם השנים ושרדו רק בגרסתם הערבית. תקופה תור הזהב זו של האיסלאם הובילה להישגים רבים והייתה לה השפעה אדירה על הפילוסופיה המודרנית והמדע בעולם המערבי. ה-"פלספה" כתנועה פילוסופית מוסלמית התפתחה והניע פריחה של לימוד פילוסופיה ומדע יווניים. פילוסופים כאבן סינה ואבן רושד מילאו תפקיד מרכזי בשימור יצירותיו של אריסטו, שרעיונותיו שלטו גם בעולם מחשבה הדתי הנוצרי, המוסלמי ואף היהודי באותה התקופה. על פי האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד, תרגום טקסטים פילוסופיים מערבית ללטינית במערב אירופה הוביל לשינוי בכמעט כל הדיסציפלינות הפילוסופיות בעולם הלטיני של ימי הביניים.
בנוסף לכך נעשתה במקום עבודה מקורית רבה. אחד הדמויות הבולטות ביותר היה המתמטיקאי מוחמד אבן מוסא אל-ח'וארִיזְמִי, שהמציא שם מחדש את הרעיון לדרך שיטתית לביצוע משימה מסוימת מה שקרוי האלגוריתם (מושג שנוצר משיבוש מערבי של שמו) ופיתח את הבסיס של האלגברה (מושג שנלקח משיבוש של המילים "אל-ג'אבר" המשמש ככותרת ספרו). בנוסף הוא היה בין הראשונים שאימצו את שיטת המספרים העשרונית מהודו, שאנו משתמשים בה עד היום (גם המונח אלכימיה מגיע מהמילה היוונית כימיה בתוספת ה' הידיעה בערבית "אל"). המלומדים מבית החוכמה עמלו מאות שנים על קידום מדעי הגיאוגרפיה, הקרטוגרפיה והאסטרונומיה. המפות שייצרו בסיוע מלחים מוסלמים, יחד עם כלי ניווט כמו האצטרולב שפיתחו מחדש על בסיס ידע יווני, אפשרו לאחר מכן את תחילתו של עידן מגלי הארצות האירופיים הגדולים החל מהמאה ה-14.
פריחתו של בית החוכמה נבלמה מאוחר יותר לאחר שהסובלנות הדתית התחלפה בקנאות שלא נטתה חיבה למדעים ולאומנויות, ואף ראה בנהייה של המלומדים אחרי התרבות היוונית כפירה באסלאם. מאז ועד לכיבוש המונגולי בית החוכמה המשיך לפעול, ונותר מרכז של הגות ומדע, אך לא שחזר את השיאים שאליהם הגיע במאה התשיעית. מהספריה הגדולה בבגדד כמעט ולא נשאר זכר והיא נהרסה בשנת 1250 במצור.
תנועת התרגום היא דוגמה לציוויליזצה שפעלה כדי לתרגם את כל הכתבים של תרבויות שלמות אחרות תוך ביצוע התאמות ושינויים בתהליך. ההשפעה של פעילות זו חרגה הרבה מעבר מהעולם המוסלמי. התהליך לא היה מקרי. הושקעו כספים רבים והוא נמשך מאות שנים. המטרות היו פרקטיות מצד אחד, שהרי ידע זה טכנולוגיה, קדמה והישגיות מול האויבים אולם הידע גם מביא יוקרה וכבוד מה שאינו פחות חשוב. מעבר לכיבושים שהוסגו עוד בתקופה מוקדמת היתה לכיבוש האסלאמי השפעה עצומה על העולם ובעיקר על המזרח התיכון ואירופה בשינוי הדתי התרבותי והשפתי באופן שאין דומה לו בכיבושים שונים בדרכים שמשפיעות עד ימינו אנו. השפה הערבית שעד למאה ה-16 התקיימה רק בחצי האי ערב ובמדבר הסורי ושבקושי נכתבה אף שם, הפכה לשפה הדומיננטית בכל אזורי הכיבוש המוסלמי פרט לפרס.
כיום, אנחנו רואים כמובן מאיליו שיש בידינו ספרות ענפה בשלל תחומי המדע, רפואה והפילוסופיה אולם כל הטוב הזה הוא הודות לראייתם הרחוקה של שליטים בעת העתיקה שיצרו מוסדות שהובילו לפיתוח ושינוי של העולם כולו. חוב גדול האנושות חבה לתרבויות שהשקיעו בתרגום ובהפצת ידע במהלך השנים ואכן היו תנועות תרגום נוספות בהיסטוריה אולי לא באותו קנה מידה אבל מרתקות בפני עצמן. אולי נעסוק בהם בעתיד.
