שפה ומחשבה – בלשנות

שפת אימם של כ-300 מיליון בני אדם היא אנגלית אולם ההערכה היא שבין חצי ל-2 מיליארד איש דוברים (או מנסים לדבר) את השפה האנגלית כשפה שניה. אנו, כחברת תרגום, מספקים שירותי תרגום לשלל שפות. והמעניין הוא שרוב התרגומים שלנו (ההערכה היא שכך הדברים ברוב חברות התרגום) הם מאנגלית או לאנגלית. נראה כי אנגלית מקבעת את עצמה כ-לינגואה פרנקה בעולם בתחומי המדע, טכנולוגיה, עסקים ועוד.

המחקר הבלשני עוסק רבות בקשר שבין שפה לחשיבה. קרל הגדול, מגדולי שליטי אירופה בימי הביניים, אמר ששפה שנייה הינה נשמה נוספת לתודעה. ומעניין אם העובדה שיותר ויותר אנשים דוברים אנגלית ונחשפים לתרבות המערבית דוברת האנגלית משפיעה על אופי החשיבה.

כל אחד שלמד אי פעם שפה כלשהי יודע שישנם מילים שאין להם תרגום מילולי אחד לאחד משפה לשפה. למשל יש שפה בניו גינאה בה יש רק 2 מילים לתיאור צבע mola משמעותה בהיר ו-mili  משמעותה כהה. בהשוואה לשפות אחרות בהם ישנם שמות רבים לצבעים. האם יתכן שהעובדה שיש מילים רבות לצבעים אומרת שדוברי שפות שונות עשויים לתפוס צבע באופן שונה?

מופעי הצבע בתנ"ך ובכתבים קדומים אחרים שונים מהאופן בו אנו מתארים צבעים בימינו. התגלית התעוררה בכתבי הומרוס (גדול משוררי יוון העתיקה מהמאה השמינית לפנה"ס), כך גילה לראשונה המדינאי הבריטי גלאדסטון, שמעבר להיותו ראש ממשלת בריטניה ארבע פעמים הוא היה פילולוג ואיש אקדמיה. הוא גילה תגלית די מדהימה. הוא קרא בעיון רב את כתבי הומרוס (איליאדה ואודיסאה) וגילה שהומרוס מדבר על צבעים באופן מוזר למשל צבע הים הוא יין. היה ניסיון לומר שאולי הומרוס מתכוון לצבע הים בזמן הזריחה או השקיעה אבל, גלאדסטון, בניתוחו המעמיק הראה שאין זה כך ושהומרוס באופן כללי רואה את הים בצבע יין. גם צבעם של השוורים אצל הומרוס הוא בצבע יין, הדבש הוא ירוק, וצבעם של כבשים הוא סגול. גלאדסטון ואחרים חשבו שהומרוס היה עיוור או עיוור צבעים ויותר מכך שכל היוונים בתקופתו היו עוורי צבעים שהרי אם זה היה ייחודי רק להומרוס, האדם, אז החברה היוונית היתה מגחכת על כך או שהיו מתקנים אותו. זה הוביל לפולמוס גדול במאה ה-19. וכך גם גילו שדברים דומים ניתן לראות גם בתנ"ך. בתנ"ך למשל ירקרק הוא מילה נרדפת לזהב (כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף, וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ – תהילים ס"ח, י"ד).

חוקר השפות אליעזר גייגר גילה שבתקופה קדומה של ראשית הכתב ניתן היה למצוא את הצבעים שחור, לבן ואדום, לאחר מכן הופיעו הצהוב והירוק ולבסוף צבעים כמו כחול וסגול. הממצא גילה באופן מדהים שהופעת הצבעים בכתב התחוללה במקביל בתרבויות שונות ברחבי העולם. ההבנה היום היא שאין מדובר באבולוציה של עיוורון צבעים אלא ששמות הצבעים השתנו לפי הצורך שהיה לאנושות להבחין בהם כקטגוריות נפרדות במהלך השנים.

חקר שבטים אבודים גילה שכששאלו אותם לצבע הים הם אמרו שצבע הים הוא שחור. אבל כשעשו לאותם ילידים מבחני צבעים גילו שיש לכם יכולת אבחנת צבעים מלאה ללא עיוורון צבעים. עם זאת נראה להם טבעי לגמרי לתת לים צבע שחור. זה בגלל שאין להם צורך להבחין בין 2 הצבעים בשמות שונים למרות שהם רואים את ההבדל.

כך גם בנושאים רבים אחרים בני אדם לא משיימים את כל מה שהם רואים. ולאורך הזמן כשהצורך באבחנה גדל מוסיפה האנושות קטגוריות חדשות שהיו קיימות מאז ומעולם שעד אז לא התעורר הצורך לתת להם שמות.

בלשנים דנים כבר שנים רבות בשאלה מהו היחס בין שפה לחשיבה. מאחר ונראה כי החשיבה קודמת לשפה השאלה היא האם החשיבה קובעת את השפה שמתפתחת או רק משפיעה עליה או שאולי הכיווניות הפוכה, ולשפה יש השפעה על החשיבה:

  1. הגישה הטוענת שחשיבה היא שקובעת את אוצר המילים בשפה קרויה הגישה האוניברסליסטית. וטוענת למשל שהעובדה שלתרבות מסוימת אין מגוון שמות לצבעים כמו לתרבות אחרת נובעת מההבנה שלא קיים אצלם הקונספט של אותם הצבעים, ואם היה להם הם היו נותנים (קובעים) להם שמות.
  2. הגישה הטוענת שחשיבה רק משפיע על השפה נובעת מתצפיות על התפתחות קוגניטיבית (פיאז'ה – Piaget) של ילדים וטוענת שברגע שהם מסוגלים לפתח חשיבה מסוימת רק אז הם יכולים לפתח שפה המתארת את אותה המחשבה. למשל כשילדים מגיעים להבנה שחפצים שאמנם נראים כאילו נעלמים מעיניהם, עדיין בפועל קיימים, הם מפתחים מילים כגון "אין", "נעלם", "לחפש". כלומר התפתחות השפה תלויה בהתפתחות הקוגניטיבית ובגילוי החדש של הילדים על קיום עצמים למרות שהם אינם נראים.
  3. גישה נוספת (ויגוצקי, Vygotsky) תופסת את החשיבה והשפה כעצמאיות שמתכנסות כתוצאה מהתפתחות שתיהן, גם השפה וגם החשיבה, קיימות שתיהן באופן עצמאי ובסופו של דבר לומדים להשתמש בהם יחד. גישה זו נובעת מהתפיסה שילדים לומדים שפה מאינטראקציה עם מבוגרים שכבר דוברים את השפה ועל ידי אינטראקציה זו הם לומדים לקשר בין המחשבה לשפה אותה הם לומדים.

גישות אלה מצויות במרחב הקרוי בלשנות דטרמיניסטית (linguistic determinism) בה קיימות גישות שמתארות דטרמיניזם חלש או חזק במרחב השפתי – כלומר כמה חזקה ההשפעה של השפה על החשיבה ולהיפך.

    1. בלשנות דטרמיניסטית חלשה מדברת על השפעות התפתחותיות או חשיבתיות הגורמות לנו ליצר שפה ולתקשר באופן מסוים. למשל אם מתארים לנו סיטואציה בה ילדה דוחפת ילד ומפילה אותו ואנו מתבקשים לדמיין או לצייר זאת, ואם המצייר מצייר את הילדה עומדת משמאל ודוחפת את הילד שעומד לימינה לכיוון ימין, אז כנראה שהמצייר הוא דובר שפה שנכתבת משמאל לימין כמו אנגלית. ואם הכיווניות הפוכה אז כנראה שהמצייר הוא דובר שפה שנכתבת מימין לשמאל כמו למשל ערבית או עברית. אין זה אומר שלא ניתן לצייר זאת הפוך מכיווניות הכתיבה, אבל ההרגל טבוע בנו כך שמימד תיאור השתלשלות אירועים תלוי בכיוון הכתיבה. ויש מתאם מובהק בין האופן שמדמיינים או מציירים רצף אירועים לכיווניות הכתיבה.
    2. בלשנות דטרמיניסטית חזקה טוענת ששפה קובעת לגמרי את אופי החשיבה (היפוטיזה ספיר-וורף – בלשנות יחסית – linguistic relativity) – ושכל שפה מובילה לאופן ייחודי בו תופסים את העולם ולא ניתן לשנותו. כך למשל לאינדיאנים אמריקאים משבט ההופי אין מושגי זמן בשפה ותפיסת הזמן שלהם שונה מדוברי השפות האחרות. דוגמה מעניינת נוספת מקהילה אבוריג'נית באוסטרליה מלמדת שאין להם בשפה מילים כגון ימין שמאל ולצורך הכוונה הם משתמשים בכיווני שושנת רוחות (צפון, דרום, מזרח, מערב). למעשה האופן בו אנשים שואלים לשלום חבריהם הוא לאיזה כיוון הם הולכים… אופן דיבור וחשיבה זה מחדד מאוד את היכולת המרחבית של דוברי השפה (כלומר אפילו התפתחות יכולת פיזית עשויה להיות מושפעת מהשפה). גם תפיסת כיווניות הזמן של קהילה זו אינה, כפי שתואר לעיל, מימין לשמאל או משמאל לימין (לפי כיווניות השפה) אלה תמיד ממזרח למערב. אלה הדגמות להבדלים קוגניטיביים שנקבעים על ידי שימוש בשפה.

נראה כי דוברי שפות שונות מורגלים באבחנות שונות המשפיעות על תפיסת עולמם והתפתחותם (אולי אפילו עד כדי אבולוציה של יכולות – כגון התמצאות במרחב). יש לזכור שישנן אלפי שפות כך שפוטנציאל ההשפעה הוא עצום… אולם שפות רבות, במיוחד הייחודיות שבהם, הולכות ונעלמות ויותר ויותר בני אדם נחשפים לשפה משותפת, לאנגלית, ולהשפעותיה כך שהעולם מאבד את הייחודיות ופוטנציאל הגיוון ההתפתחותי מושפע שפות.

Language-and-Thought-–-Linguistics

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *