שפות ודעות קדומות

ציטוט של ג'ון דיואי אומר "אינני יכול להבין את כוונות האל. אני בטוח בדבר אחד בלבד. כאשר אנו מסתכלים על שלל הכוכבים והגלקסיות בשמים ומגוון היערות והפרחים בעולם החי סביבנו, ניכר כי אלוהים אוהב רב גוניות, ונראה כי היקום נברא על פי עיקרון של גיוון מקסימלי".

ואכן, הישרדות העולם מבוססת על גיוון. גיוון בתוך ובין מינים הופך אותם לעמידים למחלות חדשות ושינויים טבעיים קיצוניים. גיוון ושוני זה דבר חיובי והכרחי.

חברות מגייסות עובדים מגוונים לא רק בגלל סיבות העדפה מתקנת, אלא בגלל שזה מעודד יצירתיות וחדשנות. עם זאת, נראה כי אפילו כשחברות מגייסות עובדים באוריינטציה של מגוון הן עדיין מנהלות אותם באוריינטציה של אחידות – למרבה הצער למרות שהעובדים מגיעים ממגוון ושונות דמוגרפית, החברות מייצרות כללים המעודדים את כולם להתיישר לקו אחיד.

החברות אינן צריכות לומר זאת במפורש. העובדים פשוט מתבוננים בתרבות הארגונית ובתוך שבועות ספורים הם קולטים את זה – איך "נכון" להתבטא, איך להתלבש מה בסדר ומה לא.

בנוסף, הדעות הקדומות משחקות גם כן תפקיד. כולנו מבצעים פרופיילינג על פי רושם ראשוני שטחי. למשל אנשים ממהרים ליחס אינטליגנציה רק על בסיס מבטא.

למרות שהשפה הינה אמצעי שמאחד אנשים ומאפשר תקשורת מורכבת, דעה קדומה על בסיס שפתי מהווה גורם מרכזי לאפליה או העדפה.

בעוד השפות שונות בתבניתן, הן חולקות הרבה קווי דמיון, והן למעשה עדות למשותף שבלב החוויה האנושית, ומגוון השפות אכן מעיד על המגוון האנושי שהוא אכן דבר נפלא. אז מדוע השוני שהוא כה הכרחי הן לשרידות והן ליצירתיות האנושית מהווה גורם מפלג?

השפות נשמעות שונות, סדרי המלים במשפטים שונים ומבוטאות בדרכים שונות. אנשים לעיתים שיפוטיים לגבי שפות (לעיתים אפילו השפה עצמה זוכה לכינויי פרימיטיביות) בעיקר אם המבנה שלהן שונה ממה שרגילים. ואכן קיים שוני. יש שפות יותר אקספרסיביות מאחרות, כי הן התפתחו באופן שונה לאורך זמן, אבל יש להוקיר את המגוון השפתי והתרבותי במקום לגנותו.

אז בפעם הבאה, כשאתם שומעים מישהו מביע דברים בשפה זרה, ניב או מבטא זר, יש לעורר את הצד הביקורתי ולהילחם בדעות קדומות, קיטלוג ופרופיילינג, ולהוקיר את הגיוון כגורם חיוני להישרדות החברה האנושית.

The-Prejudice-of-Language-Diversity
Photo by Nathan Dumlao