השפה מאפשרת לקחת צלילים ולשלבם לקולות המביעים משמעות. היצירתיות של המין האנושי הביאה ליצירתם של מגוון עצום של שפות. כך שכיום מדובר על סדר גודל של כ-7000 שפות. חצי מאוכלוסיית העולם דוברת כ-50 שפות והחצי השני דובר את שאר השפות כששליש מהשפות מדוברות בסך הכל על ידי פחות מ- 1000 בני אדם כל אחת. ולפי UNESCO כ-40% מאותן שפות הן בסכנת הכחדה. ההנחה היא שעד סוף המאה הנוכחית חצי מהשפות הקיימות ייעלמו. היעלמותם שפות היא תופעה די נפוצה כך שבכל שנה נעלמות כ-25 שפות. לדעת החוקרים מאז קיומה של ציוויליזציה דוברת שפות, נכחדו כ-30,000 שפות שלרובן המכריע לא נשאר כל זכר.
מדוע שפות נכחדות?
שפות כמו ישויות רבות בעולם מצויות במאבק הישרדות מתמיד כך ששפות חלשות נכנעות לשפות חזקות יותר. שפות נעלמות כשקהילות עוברות לדבר בשפות אחרות, כאשר דובריה מפסיקים להשתמש בה לצרכים החברתיים והקהילתיים בניהול החיים היומיומי וכשההורים מפסיקים לשוחח עם ילדיהם בשפות האם המקוריות שלהם.
לעיתים זה מוכוון ע"י השלטון או מאילוצי הגירה ממקום למקום. ולעיתים ישנם תמריצים הגורמים לאוכלוסייה להעדיף שפה דומיננטית על פני השפה המצויה תחת איום הכחדה. למשל תחת ברית המועצות לשעבר היה די ברור לכל שכדאי לדעת רוסית בכדי להצליח בחיים. באופן כללי מצב סוציואקונומי נמוך מעודד דוברי שפות בסיכון לזנוח אותן ולהעדיף את השפות החזקות. סיבות דומות גם גרמו לנטישת שפות אבוריג'יניות לטובת האנגלית וניבים סיניים לטובת המנדרינית. בתחילת ההתיישבות האירופית ביבשת אמריקה היו כ-700 שפות חיות ביבשת אמריקה, כיום יש רק כ-200 וכך קרה גם בהשתלטויות קולוניאליות אחרות. בהוואי , בראשית המאה ה-19, השפה הפולינזית היתה שפת הרוב. כיום לאחר הגירה גדולה אחוז דוברי הפולינזית הוא כחצי אחוז בלבד.
לעיתים מדינות מחליטות באופן פוליטי מהן השפות הרשמיות במדינה. החלטות מסוג זה עלולות להוות מכת מוות לשפות. למשל האבוריג'ינית באוסטרליה, הברברית באלג'יריה, שפות אינדיאנים בארה"ב, השפות הסיביריות ברוסיה ועוד.
כיבוש בהחלט משפיע על השפה המדוברת אבל לא בכל כיבוש שפת הכובשים היא שהפכה להיות הדומיננטית. בכיבוש יוון על ידי רומא למשל הרומאים דווקא למדו את השפת היוונית מעבדיהם היוונים, אולי בגלל חוזקה של השפה היוונית שתקעה יתד ברחבי העולם במאות שנות האימפריה היוונית. אבל בכיבושי רומא של מדינות כמו צרפת, השתלטה השפה הלטינית שהפכה לצרפתית עד היום.
למרות שמתייחסים לשפה הסינית כאל שפה אחת ההבדלים בין הניבים יכולים להגיע לרמת הבדלים שבין השפות הרומאניות (כגון אלה שהתפתחו מהלטינית – איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית ורומנית) שהם כידוע משמעותיים. רוב השפות הסיניות אינן מובנות הדדית בגלל שהפערים כה משמעותיים. רוב השפות הסיניות חולקות כתב די אחיד וההבדלים הם בין השפה המדוברת לכתובה. כיום רוב דוברי השפות הסיניות דוברים את המנדרינית כשפה שניה וישנם דיאלקטים סיניים רבים המוגדרים בסכנת הכחדה.
כדי ששפה תשרוד צריך שידברו בה אנשים רבים. בלשנים מדברים על המספר 100 אלף דוברים כמינימום הכרחי. אמנם אפשר ששפה תשרוד עם פחות דוברים אבל אז על קהילת הדוברים להיות סגורה ומבודדת מסכנת השתלטות שפות חזקות אזוריות. כיום בעידן האינטרנט אין הרבה אוכלוסיות מבודדות וכל השפות חשופות לסכנת השפות השולטות ברשת.
בספטמבר 2004, נפטרה אישה סינית בשיבה טובה בגיל 98 בחבל הונאן(Hunan) שבסין. שמה של האישה היה יאנג הואני (Yang Huangyi). עם מותה נעלמה מן העולם גם שפת הנוּּשוּ, האגדה מספרת ששפה סודית זו הומצאה על ידי פילגש של אחד הקיסרים בה כתבה לאחיותיה על סבלה באופן ששומרי הארמון לא יוכלו להבינה. השפה דוברה בפי נשים בלבד ונמסרה מאם לבת וזוהי כנראה השפה המגדרית היחידה, שכאמור נעלמה גם היא מהעולם. הסיפור של יאנג אינו ייחודי ישנם אינספור סיפורים מסוג זה על אנשים המהווים שריד אחרון לתרבויות שלא יחזרו עוד.
בד"כ כששפה נכחדת היא איננה חוזרת. השפה היוצאת מן הכלל היא השפה העברית שנעלמה כשפת אם למשך כ-2000 שנה וחזרה לחיים כשפת אם במאה ה-19. עד למאה ה-19 העברית תפקדה בדומה ללטינית עבור הנצרות ושמשה לצרכי דת בלבד ובעיקר בכתיבה. עם תחיית הציונות נכנסה השפה העברית לתנופה ואף הפכה לשפה רשמית בישראל עם קום המדינה. כעת כוללת העברית כ-9 מיליון דוברים ברחבי העולם.
עם הגלובליזציה והעובדה שאנגלית הפכה להיות הליגואה פרנקה המודרנית ישנם יותר דוברי אנגלית ששפת אימם אינה אנגלית מאלה ששפת אימם אנגלית. זה גורם לדחיקת שפות מקומיות שהופכות להיות פחות ופחות פונקציונליות בעולם המודרני. ואכן למרות ששפות רבות בהודו ובאפריקה שרדו את הכיבוש הקולוניאלי, הם הולכות ונכנעות לכיבוש התקשורתי של האנגלית.
לכאורה היעלמות שפות הוא תהליך טבעי. מדוע למנוע אותן? מהי החשיבות בשימור השפות אם ניתן להביע אותם דברים בשפות אחרות?
השפה קשורה בקשר עמוק לתרבות לקהילתיות, להומור, לשירה. כשאנו מטיילים ברחבי העולם אנו מצפים לראות תרבויות, מאכלים ומלבושים שונים. אם השפה תיעלם, תיעלם גם הייחודיות התרבותית והפנימיות של אותן חברות. החיים בעולם המודרני היום מעודדים היטמעות ושטאנס בינלאומי הבא לידי ביטוי בסטנדרטים אליהם נחשפים ברשת. כפי שטבע אוליבר וונדל הולמס – " כל שפה היא מקדש בו מעוגנת נשמתם של אלה המדברים בה".
בנוסף לכך, ישנן מילים בשפה אחת שלא ממש קיימות בשפות אחרות. ניתן לתאר אותן אבל זה לא בדיוק אותו הדבר, משהו הולך לאיבוד בתרגום. אפילו בפיתוח תוכנה נעשה שימוש בשפות תוכנה שונות לפיתוח אלמנטים שונים כי פוקצינליות שפה מסוימת מתאימה יותר לפיתוח כזה ולא אחר. זה אמנם אפשרי אבל זה לא אופטימלי ולא יעיל. וכך גם השפות טבעיות המגוון יוצר עושר.
כיום יותר ויותר ארגונים ובראשם אונסק"ו, מנסים להגן על השפות המצויות בסיכון הכחדה. בהצהרת אונסק"ו על שונות תרבותית משנת 2001, ובהחלטת העצרת הכללית של האו"ם 56/262 מיום 15 בפברואר 2002 נאמר: "תוכנית הפעולה של ההצהרה האוניברסלית למגוון תרבותי כוללת אבטחת המורשת הלשונית של האנושות ומתן תמיכה לביטוי, ליצירה ולהפצה במספר גדול ככל האפשר של שפות". אונסק"ו אף צירפה את השפות הנכחדות לרשימת אוצרות הטבע הזקוקים להגנה בינלאומית.
ואכן כיום ישנן טכנולוגיות המאפשרות לשמר את היידע לטובת מחקר עתידי. לפני כמה שנים גוגל הקימה אתר אינטרנט בשם www.endangeredlanguages.com שמטרתו בדיוק לשמר טקסט אודיו ווידאו של שפות בסכנת היעלמות והפרויקט משלב בלשנים עם התמחות בשפות נכחדות. מעבר לחשיבות בשימור תרבויות, החשיבות בדיגיזצית המידע יאפשר מחקר עתידי העשוי ללמד אותנו עוד אודות אותן תרבויות אבודות בפרט ועל אודות המחשבה והמוח האנושי בכלל.
