אומרים שכדי להכיר תרבות לעומקה יש להכיר את פתגמיה. מה יש בפתגמים שקשור כה עמוק לתרבות?
מקובל לומר שיופי השפה מושפע מעושר פתגמיה. האם יש באמת הבדלים בין פתגמים בתרבויות שונות? אולי היופי נובע ממשחק המילים בלבד, ולכל שפה יש את היופי המיוחד לה?
ככל שהשפות והתרבויות שונות אחת מהשנייה בכולן נוצרו מטבעות לשון כמשפטים קצרים ומתומצתים המכילים משמעות חיים ייחודית לתרבות. בדרך כלל בדרך ציורית ושנונה ולעיתים בהומור. פעמים שהמסרים מופיעים כרמז ואלגוריה ומציתים את הדמיון.
ביטוי לשוני מתפתח מהמצאה של מטאפורה של אדם יחיד ההופך במהלך הזמן לשגור בפי כל ולקניין הכלל כתוצאה משימוש חוזר ונשנה באותה מטאפורה עד לשלב בו הביטוי בסופו של דבר נכלל באוצר המילים בשימוש של כלל דוברי השפה.
לעיתים הביטוי מתורגם מילולית ומושאל משפה לשפה למרות שפעמים רבות כבר קיים ביטוי שכזה בשפה. למשל הביטוי "לא מחזיק מים" הוא תרגום מאנגלית של הביטוי "doesn’t hold water" קיים מאז המאה ה-16 לערך ומתאר דימוי של מיכל נוזלים שמאבד את תוכנו המלמד על דבר שלא יכול לעמוד בפני עצמו. וכך נוצר תהליך בו מושאל ביטוי מהשפה האנגלית לשפה העברית למרות שקיימים ביטויים בעברית המתארים את אותה המשמעות – למשל "חסר בסיס", "עומד על קרעי תרנגולת", "אין לו אחיזה במציאות", "תלוי על בלימה" שמקורו בספר איוב "תולה ארץ על בלימה" או "משענת קנה רצוץ" שמקורו בספר ישעיהו "הנה בטחתי במשענת הקנה הרצוץ הזה" כלעג על המלך חזקיהו שסמך על מצרים שתחלץ אותו מממלכת אשור. למרות עושר הביטויים בשפה הולכים ומשתרשים ביטויים משפה זרה שכבר קיימת להם מקבילה שלעיתים הופכים לשגורים יותר ומעלים את השימוש בביטויי הלשון המקוריים. זוהי תחרות אבולוציונית טיפוסית בה הביטוי השורד הוא זה שמתאים יותר למציאות החיים המשתנה. וכך שפה נוצרת ומתחדשת ללא הפסק עם ביטויים המתחדשים או מיובאים משפות אחרות שבתחילה אולי נשמעים מאולצים ויותר מידי מתורגמים אך בהדרגה הופכים לחלק אינטגרלי של השפה עד כדי כך שיש שיחשבו שהביטוי "לא מחזיק מים" בעברית הוא שגור בשפה עוד מימי התנ"ך.
הביטוי "water under the bridge" (או בגרסה אחרת "water over the dam") שמופיע בעברית כ-"מים מתחת לגשר" שמשמעותו דבר שעבר זמנו, שאין צורך להתייחס אליו, שלא מעניין אף אחד. ביטוי זה מופיע יותר ויותר, נשמע בתקשורת ונכתב בעיתונות אבל עדיין נשמע לרבים מאולץ ומוזר. יתכן מאוד שבעתיד הוא ייהפך לשגור ויישמע טבעי מאוד לדוברי השפה.
הנה רשימת ביטויים נפוצים שעברו מאנגלית לשפות שונות:
"שעתם היפה ביותר"
"השורה התחתונה"
"אור בקצה המנהרה"
"חלון הזדמנויות"
ישנם ביטויים שעברו משפה לשפה אבל תוך כדי כך עברו שינוי:
Miss the boat שונה בתרגום ל-"פספס את הרכבת".
On back burner שונה בתרגום ל-"על אש קטנה" – דומה אבל שונה.
שזו תופעה מעניינת בפני עצמה האם יש בה כדי ללמד על השוני שבין התרבויות…
מקורם של הפתגמים מגוון. חלקם מגיע מהתנ"ך, ספרות ושירה וחלקם ממקורות מודרניים ואפילו מפרסומות וסרטים. לעיתים ביטויים מגיעים מהגות ואמרות של מובילי דעה מספרות, שירה, פילוסופיה ומדינאות. רוב הפתגמים ומטבעות הלשון הם עתיקים אבל בשלב זה או אחר הם חודשו וכך גם היום נוצרים פתגמים וניבים חדשים ואחרים נעלמים עם הזמן.
לעיתים קרובות ביטויי לשון אינם מובנים מילולית למשל הביטוי "לא דובים ולא יער" בו כל מילה ברורה וקלה להבנה אך משמעות הביטוי כולו שונה לגמרי ממשמעותם של המילים הבודדות.
ואכן קיימים ביטויים ציוריים, מליציים עם משמעות מושאלת. מקובל לומר שביטויים מושאלים בהם משמעות המילים אינה מלמדת על משמעות הביטוי נקראים כיחידה אחת, כאילו הם מילא אחת ארוכה בניגוד לביטוי מילולי שאינו נקרא כיחידה אחת אלא כל מילה נקראת בנפרד. חוקרי פסיכוליגוויסטיקה חלוקים האם המוח האנושי מזהה מהר יותר ביטויים מושאלים (כמילה ארוכה) או שהמוח קורא דבר ראשון את המילים מילולית ומעבד אותם בנפרד ורק לאחר שהתבנית המושאלת מזוהה המוח עובר להבנת המשמעות המושאלת.
חוקרים סוברים כי ישנם מספר גורמים המשפיעים על אופן ומהירות קליטת הביטוי:
- רמת ההיכרות עם הביטוי – ביטויים מוכרים לדוברי השפה יעובדו מהר כביטוי מושאל למשל המשמעות המושאלת של הביטוי pain in the neck תובן מיידית
- רמת ההשאלה בביטוי – עד כמה רחוקה משמעות הביטוי ממשמעות המילים המרכיבות את הביטוי.
- ההקשר בו נאמר הביטוי – ככל שחסר הקשר ייחודי יהיה קשה יותר להבין מהר את המשמעות המושאלת במיוחד בקרב ילדים.
חוקרים סבורים (אם כי אין זה חד משמעי) שהמוח מאכסן מידע מילולי באופן שונה מאשר מידע מושאל.
לעיתים המילים מאבדות את משמעותן המילולית והמונח מקבל משמעות חדשה. למשל בביטוי "מחוץ להישג יד" המשמעות המילולית היא שזה מרוחק וקשה להגיע עם הידיים. אבל זה כידוע מהווה תיאור לבלתי אפשרי או שאינו ניתן להשגה. זה לא חייב להיות פיזי ויש ויתייחס לרעיון שאינו בר להשגה. הביטוי "up in the air" יכול לתאר פיזית בלון שמתרומם לאוויר או משהו לא מוחלט לא קונקרטי, לא מוגדר היטב.
הנה ביטויים מוכרים להם יש גם משמעות מילולית וגם משמעות מושאלת:
Hang on – המתן, אל תוותר
Put down – להעליב
Stand by – המתן
Pitch in – לקחת חלק
Get over (something) – להתגבר
משפטים באופן כללי עשויים להשתנות לגמרי עם שינוי של מילה בודדת. למשל Call someone a name שזה להעליב מישהו. לעומת call someone by name שזה פשוט לקרוא לו.
והנה דוגמאות לצירופי מילים שעם שינוי קל מקבלים משמעות מושאלת חדשה:
On hand – זמין
In my hand – משהו שמוחזק פיזית בתוך ידי
In hand – תחת שליטה
By hand
By the hand
On the other hand
(go) hand in hand
Out of my hands
דוגמאות לביטויים שיש להם משמעות שונה מהמילולית:
Make ends meet – להתפרנס מספיק כדי לשרודLose touch – איבוד יכולת / כשרון
Blow off steam
Rule of thumb
ניבים, ביטויים ופתגמים מוסיפים אופי וסגנון לכתיבה. הם מתפתחים בתהליך טבעי לשפה חלקם הופכים שגורים ואחרים נעלמים לתהום הנשייה.
שימוש בביטויים מושאלים לעיתים מתפתח כדי להקל על העברת מסרים קשים. למשל קיימים שלל ביטוים בשפות השונות לתאור מוות. הלך לעולמו, נקטף, נאסף אל אבותיו, נפך את נשמתו, הלך בדרך כל הארץ ועוד.
כל הטוב הזה של עושר הביטויים, עליה וקוץ בה, מקשה את ההתמודדות עם שפה זרה הן בלימוד ביטויי הלשון המוטמעים היטב בשפה ומוכרים לרוב המוחלט של דובריה מגיל צעיר הדורשים מזה הרוצה לרכוש את השפה כשפה שנייה עבודה קשה ותסכול. גם אם כישורי שפת הלומד מאפשרים לו להבין את כל המילים בביטוי אין זה אומר שהביטוי אכן יובן משום שכמו שראינו עשויה להיות לו משמעות מליצית, מושאלת, שונה או הפוכה לגמרי. והקושי הנוסף כמובן הוא אתגר התרגום. איך לתרגם ביטויי לשון המכילים משחקי מילים וריבוי משמעות, להעביר את המנגינה של השפה מבלי לוותר על המשמעות.
