כולנו מכירים מילות סלנג (עגה בעברית) והן כנראה קיימות בכל שפה. הסלנג נתפש כשימוש לא תקני בשפה, כשפה ירודה, משובשת ומנוונת אולם זה לא ממש כך. הסלנג הוא דיבור עממי ספונטני וקולח לעיתים כולל סוג של עקיצות ויצירתיות שמתפתח בדרך כלל על ידי קבוצה ספציפית המוסיפה או מעדיפה מילה או ביטוי על אוצר המילים הרשמי. הסלנג פורץ עם נטייה למקוריות, בריחה מהשגרה השבלונית כדי למשוך תשומת לב לעיתים על ידי המצאה או שיבוש ולעיתים כייבוא משפה אחרת. הסלנג אינו כפוף לנורמה לשונית או חברתית ומיטיב להביע רחשי לב ותחושות. תתי קבוצת עם מובחנות מקצועית או תרבותית עשויות לפתח עגה שמביאה לידי ביטוי אינטראקציה ייחודית להם.
הסלנג עשוי להתפתח בתחומים רגישים וייחודיים לאותה תת קבוצה שאין להם התייחסות בשפה הרשמית או שפחות נוח להשתמש בביטויים הרשמיים של השפה. למשל בנושאי מין, סמים, קללות וכדו' ניתן לראות שלל ביטויי סלנג למשל "סטלן", "שאכטה" "קפוץ לי", "יש לו ביצים", שמוק וכדו'.
מקור המילה "סלנג" אינו ידוע אך משערים כי היא כשלעצמה מילת סלנג שמקורה במדינות סקנדינביה. הופעתה הראשונה מתועדת לאמצע המאה ה-18. מגוון המשמעויות שלה כולל פיסת אדמה צרה כלואה בין שטחים גדולים, מעבר איטי או משהו התלוי בחוסר יציבות. המשותף לכל המשמעויות האלה מתאר בדרך כלל משהו גמיש שנע בחופשיות לכיוונים שונים. בהמשך זה התפתח לתיאור שפה חריגה וולגרית ואופן ביטוי לא פורמלי או צבעוני.
הסלנג הוא מוצר טבעי של כל לשון חיה והוא סימן מובהק דווקא לחיותה של השפה ולא לניוונה. מילים הנתפסות בעינינו כחלק רשמי מהשפה התפתחו במקור מסלנג ואומצו רשמית לתוך השפה. זהו בעצם תהליך התפתחותה של כל שפה טבעית המתחילה מדיבור ספונטאני ביטויים מסוימים נעלמים ואחרים נקלטים ובהדרגה הופכים לחלק מהשפה. סלנג היא תופעה של שפה מדוברת החודרת לשפה הכתובה לאחר זמן כך שקשה לתעד את שלבי המעבר משלב הסלנג העממי לשלב שהמילה הופכת לחלק מהשפה הרשמית. הראשון שבחן את תופעת הסלנג באופן שיטתי בלשני היה אריק פרטרידג' שטען שלוקח כעשור לביטוי סלנג להיטמע בשפה ולהיות חלק אורגני מהשפה הכתובה.
ההנחה היא שאין יצירה לשונית שנוצרת סתם ללא סיבה ואם היא נוצרה משמע שהיה צורך בה. באופן כללי ניתן לומר שהסלנג נוצר מהצורך להמציא מילים לאור ניסיון חיים חדש ובחוסר מילים מתאימות באוצר המילים הקיים. וכך הסלנג ממלא פער כשקיים חוסר לשוני וכשאין אמצעי לשוני להביע תוכן מסוים.
תרגום סלנג עשוי להיות אתגר לא פשוט ובמיוחד מצחיק כשמתורגם על ידי תרגום מכונה. האתגר הוא להעביר את השובבות שבטקסט ואת הרובד הנחבא בתוך המילים ולא להיצמד לתרגום מילולי.
אחד המקומות הנפוצים להתפתחות סלנג הוא רשת האינטרנט. עם התפשטות האינטרנט ברחבי העולם כשהשפה הדומיננטית, הלינוגואה פרנקה של הרשת, היא השפה האנגלית גולשים מכל רחבי העולם כותבים וכותבים בלי סוף באנגלית. העובדה שהכתיבה קצרה ולא פורמלית יצרה התפתחות סלנג ייחודי לרשת, כתיבה מקוצרת, רדודה משהו וגם רבת שגיאות משום שכתיבה מקוצרת של תגובות בפייסבוק, ציוצים, או אינטראקציות בווטסאפ נכתבות לא מעט על ידי אלה שאנגלית אינה שפת אימם. העובדה שאופן הכתיבה הוא הקלדה, לעתים בסמאטרטפון, יוצרת שפה של קיצורים וראשי תיבות שהפכו למוכרים בכל העולם כמו למשל LOL, OMG, OOO, ועוד ועוד. ניתן לומר שקיצורים אלה הם אולי ה-"שפה" המוכרת והמדוברת ביותר בעולם. בהדרגה החל להיווצר אוצר מילים המורכב מתווים שאינם אותיות תקניות, המכונה אמוטיקון (Emoticon), כמו למשל :-), :/, 3>, D: וכדו' שמעבירים רגשות, קריצות והבעות פנים המדמים שיחה הנערכת פנים אל פנים. סימנים אלה כמובן השתכללו עוד יותר עם התפתחות ה-אמוג'י (בעברית – רגשון) שמהווה ממש תמונה דיגיטלית שמעבירה רעיון או רגש.
מי שמחליט איזה אמוג'יז יופיעו במקלדת או בנייד זה ארגון ה-Unicode. זהו ארגון תקינה ללא מטרות רווח שמטרתו לייצר סטנדרט אחיד לכל המכשירים בכל מה שקשור לפונטים. אמנם כל חברה יכולה לכלול אמוג'יז נוספים אבל מפתח אפליקציה כלשהו המעוניין בתאימות בין מכשירים ישתמש ב-"אוצר המילים" של Unicode, כך יוצא שלארגון יש השפעה לא קטנה על התפתחותה של שפה מודרנית. כיום יש כ-1280 אמוג'יז ובכל שנה מתווספים כ-60 אמוג'יז חדשים. לכל אמוג'י יש קוד שעליו אין זכויות יוצרים, אבל העיצוב הגרפי של אמוג'י מסוים, למשל של חברת אפל או סמסונג שייך לה, ואם מישהו יעשה בזה שימוש הוא עלול להיתבע על ידה. גם בנושא עיצוב האמוג'יז קיימות חילוקי דעות ועם עליית כוח השפעת התקינות הפוליטית נכתבו בשנים האחרונות עצומות הדורשות להגדיל את המגוון הגזעי של האמוג'יז. כ-60% מהאמוג'יז בשימוש הוא מקטגורית הפרצופים למיניהם. ו-70% מכל האמוג'יז בהם עושים שימוש הם חיוביים אך גם זה משתנה גאוגרפית. תפוצת החיוביים הגבוהה ביותר מצויה אצל הצרפתים בעוד שתפוצתם של אמוג'יז שליליים נפוצה יותר בקרב אמריקאים דוברי הספרדית. והמעניין הוא שיש אימוג'יז בהם נעשה שימוש יותר במדינות מסוימות בהשוואה לאחרות. הקנדים למשל שולחים יותר אימוג'יז מקטגורית כלי הנשק בעוד האוסטרלים שולחים יותר אימוג'יז מקטגוריות אלכוהול, סמים וכדו'. הנה דוגמה איך השימוש העולמי באמוג'יז מלמד על מצב הרוח של משתמשי הרשת ברחבי העולם.
האמוג'יז מהווים סוג של שפה בעלת אוצר "מילים" (תמונות) הגדל מיום ליום, חלקם נקלטים ונעשים בהם שימוש, אפילו בין-דורי וחלקם נעלמים. על פניו אלה תכונות שלה שפה טבעית, מאריכת ימים ובת קיימא.
בפוסט הקודם עסקנו בשפת היידיש. היידיש מספקת דוגמאות למכביר למילים שחדרו כסלנג לשפה העברית והאנגלית באופן שהופכו להיות ממש חלק מהשפה כמו המילה בייגל שהפכה ממש להיות חלק מהשפה האנגלית והעברית.
אולי בעתיד הרחוק עם חדירה נוספת של ביטויי האינטרנט ליומיום, אוצר המילים המשותף יגדל והשפות אולי יתקרבו יותר אחת לשנייה. ישנן שפות כמו הערבית למשל הכוללות שפה מדוברת ושפה כתובה השונות משמעותית אחת מהשנייה. אולי עם התפתחותה של התקשורת ברשת ייווצר פער גדול יותר בין שפות האינטרנט המדוברות לבין השפות הכתובות הרשמיות.
הסלנג, אם כן, מאוד נוכח בחיינו לא משנה היכן אנחנו ובאיזה שפה אנחנו מדברים. ברגע שאנחנו משתייכים לקבוצה כלשהי, בין אם זה בחיים הפרטיים, בחיי התרבות או אפילו החיים המקצועיים, אנחנו עושים שימוש במילים ייחודיות לאותה הקבוצה לה אנו משתייכים. זה מחדד את הייחודיות והליכוד הקבוצתי הדרוש לנו כבני אדם חברתיים. מצד שני, סלנג מייצר תחושת עליונות של קבוצה אחת על פני חברתה תוך זיהוייה של קבוצה דחויה על ידי אוצר מילות הסלנג הייחודיות שלה. וכך בעת ובעונה אחת הסלנג משמש איחוד וקירוב בתוך קבוצה ולפירוד ודחייה בין הקבוצות. הנה תופעה שפתית ספונטנית שמלמדת כל כך הרבה על כוחם של מילים ועלינו כבני אדם.
