מהפכת השפה

ישנן שתי מהפכות שהתחוללו בתחום השפה – מהפכת השפה באבולוציה של בני אדם ומהפכת המחקר על השפה בשנים האחרונות בעולם האקדמי.

איך ניתן להסביר את האבולוציה התרבותית של האדם שהתפתח ממצב הדומה לזה של הפרימטים, שאין בו שפה, למצב בה השפה היא אחת הכלים החשובים ביותר המעצבים את ייחודו של האדם. אין שום דבר דומה לזה בעולם החי. אמנם יש שלל מערכות תקשורת אצל בעלי חיים אבל שפה כנראה שאין. ואכן יש שאומרים ששאלת האבולוציה של השפה האנושית היא אחת השאלות המרכזיות ביותר במדע.

את הספקולציה לגבי התשובה לשאלת האבולוציה של השפה מקדימה שאלה נוספת והיא מהי בעצם שפה?

במהלך חמישים השנים האחרונות הטענה הרווחת היתה שהשפה היא קישור קוגניטיבי ושהמוח שלנו מחווט בצורה כזו שמאפשרת קיום שפה אפילו לתינוקות רכים.

נעם חומסקי מחשובי הבלשנים טוען שהשפה כאנלוגיה היא סוג של "תכנה" הקיימת בתוך המוח ואנו, בני האדם, נולדים עם יכולת מוחית גנטית מובנית המאפשרת לעבד את "תוכנת" השפה על ידי אינטראקציה והתנסות עד שמגיעה לשלב בוגר של ידע שפה.

ואם כך השאלה האבולוציונית היא איך האנושות הגיעה למצב בו המוח התפתח גנטית ליכולת עיבוד מובנית של שפה כה מורכבת?

עמדה אחרת העומדת בניגוד לחומסקי, טוענת שאין מדובר במסוגלות גנטית מובנית מולדת אלא מדובר באוסף כולל של כל קישורים קוגניטיביים שיש לנו בין האוזניים, ובין כל שאר היכולות של המוח, המוח יודע גם לעבד שפה. ואז השאלה האבולוציונית היא, שוב, איך הגענו למצב שיש לנו מוח שהתפתח כך לאורך האבולוציה?

במהלך 15-20 שנה אחרונות מתפתחת תפיסה חדשה שבמידה מסוימת חוזרת אחורה לתפיסות ישנות יותר (לעיתים זה קורה במדע שלאור גילויים חדשים חוזרים גם לתאוריות קודמות ומנתחים אותן בעין חדשה עם פרספקטיבה עשירה יותר). תפיסה זו טוענת שהשפה היא כלי חברתי. המוח לא מחווט דווקא לעבד שפה אלה לעבד קשרים חברתיים. באופן דומה לרשת חברתית היושבת על רשת האינטרנט כמו פייסבוק, טוויטר וכדו'. והניסיון להבין את השפה רק על בסיס מה שקורה במוח יהיה כמו הניסיון להבין את פייסבוק רק על בסיס מה שקורה במחשב האישי של המשתמש הבודד. מה שכמובן בלתי אפשרי. אנחנו יכולים להבין את הרשת החברתית רק כשאנחנו מבינים את הרשתיות העצומה בה כל אחד מאיתנו הוא רק מרכיב מאוד קטן ולא הסיפור כשלעצמו. ואז כשמשווים את השפה לרשת החברתית אולי משהו במהפכת האבולוציה של השפה דומה למהפכת האינטרנט אותה אנו חווים היום.

יש כאן סיטואציה מחקרית שמאפיינת התפתחויות מדעיות שמאירות באור חדש ובפרספקטיבה מודרנית תופעות היסטוריות. השפה נמצאת איתנו על פי הערכות שונות בין 400,000 שנה למיליון שנה. האינטרנט נמצא איתנו כמה שנים בודדות אבל זה מסייע לנו להשליך התבוננות חברתית אחרת על מרחב השפה.

אם כך אז ניתן לשאול כמה שאלות:

  • איך נראתה החברה האנושית לפני קיומה של השפה?
  • מהם התנאים המקדימים שאפשרו את המצאת השפה?
  • איך קרה שזה פתאום נוצר?
  • מה קרה לנו כאינדיבידואלים ואיך השתנינו כתוצאה מהתפתחות השפה?

אחת האמונות החזקות ביותר שמשותפות לכל החוקרים היא שלא יכולים להיות ואי אפשר לדמיין חיים אנושיים ללא שפה. ללא שפה אנו כמו שאר בעלי החיים. חברות ללא שפה בדומה לחברות הפרימטים הן חברות שרמת שיתוף הפעולה וחלוקת העבודה בתוכן היא מאוד מינימלית. וכן לא נראים בהם סיטואציות בהם פרטים מתוך קבוצה עושים עבודות שונות למען הכלל. ישנם רק שיתופי פעולה מקריים ומקומיים. ובניגוד לכך נראים ריבויי סכסוכים ואלימות בין בעלי חיים על טריטוריה ומעמד. תקופת ההומו-ארקטוס (תקופה של מלפני מיליון שנה עד ללפני 400,000 שנה) מראה חלוקת עבודה בין ציידים ללקטים, עבודה עם אש ובישול. יחסים בין המינים. יחסים בין דורות שכנראה האדם המציא את מושג המשפחה המורחבת המסייעת בגידול הילדים, תרבות של מדורת שבט (tribe bonfire). כפי הנראה באותה תקופה קיימת תקשורת מפותחת יותר מתקשורת הפרימטים אבל עדיין לא מדובר בשפה. ישנם הבעות פנים, תנועות גוף, חיקוי בעלי חיים, מגע עין, וכנראה גם היכולת להצביע. פרט אחד מצביע על משהו ופרט אחר מתבונן לכיוון ההצבעה כך שגורם לו להבחין במשהו שלא ראה קודם כי קיבל הפנייה מפרט אחר. זה לא קיים אצל בעלי חיים. זה קרוי התרבות המימטית (Memetics) העוסקת בהעברת מידע תרבותי בצורה אבולוציונית על ידי חיקוי. ותרבות זו אפשרה להגיע לרמות של שיתוף פעולה ותקשורת גבוהות. בימינו ניתן לראות סנכרון של פעולות מורכבות בין אנשים ללא שפה כגון ניגון משותף, משחק בכדור ביחד או בניה משותפת של משהו מוכר. ניתן לעשות פעולות כאלה כקבוצה וביעילות גדולה ללא דיבור בעזרת הצבעה, הדגמה או מבט עין. והמהפכה המימטית הזו הצליחה לייצר חברה עם שיתופי פעולה ברמות גבוהות ולהתפתח. אבל שיתופי פעולה אלה גם יצרו צורך ועודדו לשיתופי פעולה נוספים. הצורך בשיתופי פעולה מתגבר ולא נפסק וכך גם מגביר את הצורך בתקשורת מורכבת אף יותר. התרבות המימטית יעילה לצורך שיתופי פעולה לכאן ועכשיו אבל אם פרט מסוים רוצה להזכיר לפרט אחר מה שקרה לפני כמה ימים בעבר לא ניתן לעשות זאת רק באמצעי תקשורת מימטית. על מנת לספר על אירוע מורכב עם סיבתיות יש צורך בתקשורת מורכבת יותר. וטענת החוקרים היא שהצורך החברתי שהלך וגבר בהעברת אינפורמציה ושיתוף חוויות על הבסיס המימטי איפשר שכלול ופיתוח אלמנטים של שפה.

באופן דומה לסמלים אינטרנטיים שהתפתחו ספונטנית ומשמעותן התרחב עם השימוש בהם.

וכך בהדרגה התבצע מעבר מלהראות לאחר מה עליו לעשות כאן ועכשיו, להדרכת הדמיון של האחר, לגרום לאחר לדמיין את המסר באופן הכי מדויק שאפשר ולשכלל זאת יותר ויותר עם הזמן. עד שמגיעים למבנה כולל של שפות ולשונות.

כשיכולת התקשורת השפתית משתכללת אצל קבוצות מסוימות ונותנת להם יתרון על פני קבוצות אחרות ומועילה לשרידותם אז באופן אבולוציוני תכונת השפה תתחזק ותשתכלל ותחזק את יכולת השרידות. כך שבעבור זמן השפה תלך ותשתכלל באופן כזה שלפרטים יהיה קל יותר ויותר לרכוש את השפה. זה קרוי כואבולוציה גנטית תרבותית שיוצרת בני אדם אינדיבידואלים שמדור לדור נהיה להם קל יותר ויותר לרכוש שפה, להשתמש בה, ליצור בה מרכיבים חדשים ולפתח אותה עוד ועוד. כלומר האנושות נגררת על ידי השפה למחוזות חדשים ולתרבויות חדשות עד כדי כך שכיום אכן המוחות האנושיים מותאמים לרכישת שפה. לאו דווקא כי המוח האינדיבידואלי מותאם לשפה אלא מאחר והשפה מצויה ברמה החברתית והיא שעיצבה אותנו ממצב של הומו ארקטוס למצב של הומו סאפיינס הן ברמה פיזיולוגית שאיפשרה שכלול מנעד הקולות והן בהשפעה על שינויים מוחיים. כלומר על פי סיפור זה בני אדם הן חיות שעוצבו ושוכללו על בסיס מהפכה חברתית של התפתחות תקשורת שפתית.

כמה מסקנות מכך. קודם כל אנחנו יצורים חברתיים והתכונות שלנו כאינדיבידואליים נוצרו במהלך אבולוציוני ארוך בה הפכנו מתאימים יותר ויותר לסביבת תקשורת שפתית שממשיכה להתפתח ללא הפסקה. שנית, אנחנו יצורים מתקשרים. אין עוד בעל חיים המוכר לנו (אולי יתגלה כך בעתיד) שהחיים שלו נטועים בתקשורת מתמדת ובמובן זה הסיפור הזה שאורכו מעל מיליון שנה ממשיך באופן רציף להתפתחות של כתיבה וקריאה, תרבות, אומנות, ספרים, אינטרנט, רשתות חברתיות ורעב בלתי פוסק לתקשורת. שלישית, ניתן גם לשייך את העובדה שאנחנו יצורים מדמיינים גם כהשפעה נוספת של מהפכת השפה. רביעית, מהפכת השפה עצמה, העובדה שהאנושות המציאה באופן קולקטיבי כלי חדש שינתה את החברה האנושית באופן מוחלט כך שפרט אחד יכול לחוות את העולם דרך חוויותיו של פרט אחר מה שלא אפשרי אצל בעלי חיים אחרים. עד כדי כך שאולי רוב הידיעות שלנו נרכשות מאחרים ולא מלימוד עצמי שלנו.

מהפכת השפה הזו שינתה אותנו באופן עמוק ביותר ומהפכת חקר השפה תורמת בכך שהמיקוד עובר מהפרט לקבוצה ובאופן מהותי חיינו כבני אדם, הם יותר מכל דבר אחר, חיים חברתיים תקשורתיים וכך אנו מתפתחים ומשתכללים.

*עיקרי הדברים מבוססים על הרצאה של פרופ' דניאל דור, אונ' תל-אביב.

The-Language-Revolution

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *