אנו בעיצומה של מהפיכה אדירה בתקשורת. לא היו תקדימים בהיסטוריה לכך שכל אמצעי התקשורת התפתחו באופן כה מהיר. באופן דומה, אחת ההמצאות הגדולות ביותר באלף הקודם אשר לה היתה השפעה חובקת עולם היתה המצאת הדפוס.
הפצת המוני ספרים בעלות נמוכה יחסית העלתה משמעותית את האוריינות שהעלתה אף יותר את הביקוש לספרים. האוריינות בקרב הציבור הרחב אפשרה השכלה גם למעמדות הנמוכים בחברה.
להפצת הספרים היתה השפעה דתית בכך שאפשרה יצירת רפורמות דתיות ותקשור ישיר עם המאמינים. פרסום הודעות וצווים מלכותיים הפך להיות פשוט יותר וחיזק את הקשר שבין השלטון לאזרח הבודד.
מעבר לכך הדפוס בשפות לאום כמו למשל אנגלית, גרמנית וצרפתית גרם להעשרת השפות ולהעמקת השימוש האחיד בהם, ללכידות תרבותית, לחיזוק הלאומיות וליצירת שפה ספרותית אחידה.
מהפיכת הדפוס התרחשה באמצע המאה ה-15 ובמושגי הזמן ההוא היא היתה מהירה מאוד. זה רחוק מאוד מקצב השינויים של ימינו אבל זה היה מאוד מהיר. אליזבט אייזנשטיין בספרה The Printing Revolution as an Agent of Change מתארת שמהפכת המידע החלה עם המצאת הדפוס שממנה התפתחה דיסציפלינה שלמה של "תולדות הספר" והתפתחות המילה המודפסת.
מדוע ההמצאה כל כך הצליחה באירופה בעיקר במרכז אירופה ומערבה?
נהוג לומר שהקורח הוא אבי ההמצאה וכדי שהמצאה תיהפך לפופולרית נדרש צורך.
יש המצאות שהתקבלו בתרבות אחת ולא בתרבות אחרת. למשל אבק השריפה ביפן – הנשק החם הגיע ליפן מסין כבר במאה ה-13 והפך לנפוץ רק במאה ה-19.
ברוסיה הדפוס איחר להתקבל והיה כלי בידי השלטון והכנסייה ולא בשוק הפרטי. והמרחב המוסלמי לא איפשר את התפתחות הדפוס בשפה הערבית עד לסוף המאה ה-18 למרות שאיפשר דפוס בתחומו בשפות אחרות.
המצאת הדפוס היא שלב בתהליך ארוך של תקשורת בין בני אדם שרחוקים זה מזה במרחב או בזמן. התחלתו בהמצאת הכתב באלף הרביעי לפה"ס בשומר ובמקביל במצרים. בהדרגה עברו מכתיבה מלוחות לכתיבה על מגילות ואח"כ על ספרים שהתרחש מתישהו במאה הראשונה לספירה.
גם המצע עליו כותבים היה פפירוס שעשוי מגומא, כשבאירופה ומזרח התיכון עברו לקלף של בע"ח שגם היה יקר וגם לקח זמן רב. במזרח אסיה נעשה שימוש בדפוס, לפני אירופה, כבר בסוף המאה השישית בצורה של block printing (חותמת גדולה) ולאחר מכן באותיות ניידות מעץ במאה ה-11. ונמצאות בידינו הדפסות של אלפי כתבים כבר מאותו זמן מאסיה. תנאי הכרחי להתפתחות הדפוס הוא המצאת הנייר שהגיע מסין דרך העולם המוסלמי כבר במאה ה-11. כך שבאירופה במאה ה-14 היה קיים כל החומר הנדרש להדפסה. בימי הביניים המאגר המשמעותי של ספרים היה במנזרים שם הועתקו ספרים בחדרי העתקה או בלטינית, סקריפטוריום, שהיו קיימים כמעט בכל מנזר שם העתיקו, עיטרו וכרכו ספרים. אנחנו חייבים למנזרים אלה חוב גדול שאלמלא עשו זאת לא היה נשמר בידינו חומר רב בשלל תחומים מאותה תקופה.
במאות ה-13 וה-14 היתה גם העתקה חילונית מחוץ למנזרים ע"י מעתיקים מקצועיים בעיקר ספרי קודש אבל גם ספרות ומדע. כך למשל הופיעו קטעי חיבורים של פילוסופים שהועתקו לצורך חומר הלימוד באוניברסיטאות הקדומות.
למרות שהדפוס קדם לו, הספרים המודפסים הראשונים שהגיעו לידינו הגיעו מהדפוס שהמציא יוהאן גוטנברג, ולו מיוחסת ההמצאה. והספר הראשון מבית הדפוס של גוטנברג היה ה-ביבלייה – התנ"ך והברית החדשה בלטינית (הוולגטה) שהושלם בסתיו של שנת 1454. וההתרגשות היתה עצומה. תוך שנה הודפסו 180 עותקים שנקנו עוד בטרם הושלמו. מהר מאוד קמו בתי דפוס רבים בכל רחבי אירופה. תקופת ה-50 השנים הראשונות של הדפוס קרויה אינקולבולה (תקופת עריסת הדפוס) בה הודפסו 40 אלף כותרים של ספרים עם 250 עותקים למהדורה, סה"כ כ-10 מיליון ספרים הופצו ב-50 שנה, בהשוואה לכמה עשרות אלפי ספרים שנכתבו באירופה מאז התחלת הכתב.
וכבר בשלבים המאוד מוקדמים מתחילים לצאת ספרים עם איורים שנעשים בתחריטי עץ ונחושת, תעשיה שמתפתחת במהירות רבה מאוד.
מהפיכת הדפוס אינה עוסקת רק בספרים, אלא שלל מוצרים הכוללים אלונים בני כמה עמודים הכוללים איורים, וטפסים כגון שטרי מחילה שהציתו את הרפורמציה, שתמורת תרומה לכנסיה אפשרו לתורם מחילה.
להמצאה זו יהיו השלכות מרחיקות לכת על שלל תחומים. ניתן לחלק את ההיסטוריה לתקופות של לפני ואחרי המצאת הדפוס.
העובדה שיש אלונים, קונטרסים, וספרים בעלות זולה ונגישה מגבירה את העלייה באוריינות.
עד שנת 1500 כ-90% מהחיבורים היו בלטינית ובהדרגה מתחילים להדפיס ספרים גם בשפה המדוברת אותה דוברים לא רק המשכילים. כתיבה בשפת המקום הובילה להאחדה של השפה וכך לקראת שנת 1600 לפחות 65% מתוצרי הדפוס הם בשפות המדוברות ולא בלטינית. בהדרגה נוסדים אוספי ספרים רבים כולל ספריות רבות כולל ספריות פרטיות עד להתפתחות ה-Bibliomania.
למרות שהתקיים דיון על הדפסת עברית (לשון הקודש), הוא מהר מאוד התכנס ונפסק שמותר וצריך להדפיס ספרי קודש בעברית.
הדפוס, ובמיוחד הדפוס האיורי איפשר העברת ידע על העולם בעיקר על הארצות העולם החדש. כך הועברו תמונות המתארות את הילידים ביבשת אמריקה ואיך נראה העולם החדש.
ההשפעה המדעית גם היתה משמעותית. למשל לפני המצאת הדפוס תמונות ומידע אנטומי על גוף האדם היו זמינים רק לרופאים שיכלו להרשות לעצמם. אבל לאחר המצאת הדפוס הודפסו ספרי אנטומיה מפורטים עם איורים רבים שהיו זמינים לכלל הרופאים.
בתחום הפוליטי, אין מהפיכה ללא תקשורת. והיכולת להפיק אלונים ומודעות איפשר את התפשטות המהפכה על פני אזורים נרחבים בזמן קצר.
השלטונות שנהנו מהדפוס הבינו מהר מאוד את כח הדפוס וגם את הסכנות התמונות בו ליציבות השלטון וכתוצאה מכך התפתחה הצנזורה. גם צנזורה כנסייתית כמו למשל Index Librorum Prohibitorum שכלל את רשימת הספרים שנאסרו להפצה על ידי הכניסיה הקתולית.
הדפוס גם איפשר הפצת שקרים כגון ציד המכשפות הגדול ומה שידוע היום כפייק ניוז שנפוץ הרבה יותר בימינו עם המהפכה התקשורתית דיגיטלית.
אלונים שמביאים חדשות התפתחו בהדרגה לעיתונות שבועית ויומית שמתפתחת במאה ה-17 במהירות רבה.
מדוע הצליח הדפוס באותה תקופה? כנראה שזה שילוב של גורמים כגון הביקוש מהכנסייה, מהאוניברסיטאות שהולכות ומתרבות באותה תקופה. תרבות הרנסנס יוצרת ביקוש משלה וכמובן הרפורמציה שמתחילה עם לותר שבעצמה לא היתה מצליחה לולי הדפוס. היא שהאיצה את ההדפסה של ספרות הפולמוס הדתית. ועסקה בהפצת ספרים למאמיניה משום שהרפורמציה הפרוטסטנטית בנויה על כך שהמאמינים יקראו את ספרי הקודש בעצמם.
מעבר לכך מתרחשים שני דברים באירופה. האחד הפיצול המדיני להרבה יחידות פוליטיות עם מעט מאוד כוח מרכזי שלא קיים בסין או במרחב המוסלמי או האימפריה הרוסית. ובנוסף לכך, בתחילת העת החדשה מתגבשת באירופה אוכלוסייה בורגנית, מעמד של אומנים, סוחרים, בנקאים, פועלים מיומנים שצוברים מעט כסף ופנאי וכך נוצרה הזדמנות לקריאת ספרות, מדע וחדשות.
טכנולוגית הדפוס גם גרמה לעיתים להפצת ספרים מסוימים בעוד אחרים לא פחות חשובים נעלמו לפני המצאת הדפוס. כך למשל יש הטוענים שחיבור השולחן ערוך של ר' יוסף קארו הפך להיות הסטנדרט ההלכתי היהודי לא בגלל שלא נכתבו ספרי הלכה שיטתיים קודם לכן אלא בגלל שהוא רכב על טכנולוגית הדפוס והיה מספרי ההלכה הראשונים שהודפסו והופצו לכל תפוצות ישראל.
התרגומים של המקרא לשפות המדוברות באירופה לא רק העמיקו את האמונה הדתית אלא הפגישו את השכבות הנמוכות של האוכלוסיה האירופית עם מושג האומה והעם הנבחר, מה שהיה שלב חשוב מאוד בהתפתחות הלאומיות באירופה ואולי ההתחלה של התודעה הלאומית. השילוב של הדפוס והרפורמציה
עם הטיעון העיקרי של האמונה הפרוטסטנטית sola scriptura שהאמונה מצויה בכתבי הקודש ולכן צריך שכל מאמין יוכל לקרוא את כתבי הקודש, ולכן יש צורך לתרגם את הכתבים לשפות המדוברות. ישנם מקומות שתרגום כתבי הקודש היה תוכן הדפוס הראשון כמו למשל תרגום לפינית בפינלנד ותרגום לאסטונית באסטוניה וזו היתה התשתית לפורמליזציה של השפות המדוברות באותן אומות עם השלכות תרבותיות לאומיות משמעותיות. והשילוב של הרפורמציה והדפוס היה המפץ שהצית את הכל.
הדפוס יצר האחדה לשונית שדוחק את הדיאלקטים. התרגום של הביבילייה לגרמנית שהושפע מהאזור בו חי לותר הפך להיות ה- Hochdeutsche, הגרמנית הגבוהה, שנהיה הסטנדרט לכתיבה גרמנית הנכונה. באותו אופן הדיאלקט האיטלקי של פירנצה הפך, בעקבות הדפוס, להיות לאיטלקית הגבוהה האחידה. זה לא העלים דיאלקטים איטלקיים אחרים אך זה איחד את סגנון הכתיבה והשפיע על שאר הדיאלקטים. וכך הדפוס הוא שיוצר את הסטנדרט של השפה הכתובה, שפת התרבות.
