מקור המונח לינגואה פרנקה מקורו בכינוי לחברת אנשים אירופיים המכונים "פרנקים", כינוי לעמים אירופיים כפי שכונו על ידי הערבים באותה תקופה (בתקופה קדומה יותר הפרנקים היו שבטים גרמאניים אבל בהקשר שלנו השם נבע מכינוי ערבי לאירופאיים). ומקורו בתקופת ימי הביניים, אז סוחרים אירופאיים סחרו ברחבי המזרח התיכון ובאירופה ובעוברם מנמל לנמל נאלצו לתקשר עם המקומיים לצרכים עסקיים מה שדרש שפה עם מכנה משותף שיאפשר תקשורת. וכך החלה להתפתח שפה עסקית שכללה מילים שהכל יוכלו להבין ושחלקן אף הוטמעו בשפות המקומיות ומוכרות עד היום. ניתן לומר, אם כן שההגדרה המקורית ללינגואה פרנקה היא שפה משותפת שדוברה בנמלי המזרח התיכון ואירופה ושהיתה עירוב של צרפתית, איטלקית, ספרדית, יוונית וערבית.
כיום ההגדרה ללינגואה פרנקה מעט שונה והינה – שפה משותפת המאפשרת תקשורת או מסחר בין דוברי שפות אם שונות.
כלומר דובר סינית הנוסע לפינלנד קרוב לוודאי לא ילמד פינית וכן הפיני לא ילמד לצורך כך את השפה הסינית והשפה שקרוב לוודאי יתקשרו בניהם תהיה אנגלית. שהיא בעצם הלינגואה פרנקה המודרנית.
איך הפכה השפה האנגלית ללינגואה פרנקה המודרנית?
נתייחס לשאלה זו בשני היבטים. הראשון הוא ההיבט ההיסטורי והשני הוא היבט הגלובליזציה.
מהמאה ה-15 האימפריה הבריטית החלה בהתרחבותה על פני הגלובוס כך היה בהקמת קולוניות בצפון אמריקה וקנדה, באיזורים הקריביים ואחר כך במרכז אמריקה וכך האימפריה הבריטית התפשטה על פני כל היבשות ובכלל זה לאיזורים באפריקה, המזרח התיכון, דרום אסיה עד לאוסטרליה וניו זילנד.
הקולוניות הבריטיות השתמשו באנגלית לצרכים אדמיניסטרטיביים שילטוניים והשפיעו על התרבות המקומית כך שבחלק מהמקומות אנגלית עודנה נחשבת כשפה רשמית שנים רבות לאחר נפילת האימפריה הבריטית. כך למשל המצב בניגריה וגאנה בהם דוברים בשלל שפות אבל אימצו את האנגלית כאחת השפות הרשמיות.
גורם היסטורי נוסף בהתפשטותה של השפה האנגלית הוא קיומם של בסיסי צבא ארה"ב ברחבי העולם.
מתחילת המאה ה-20 ארה"ב הפכה להיות מעצמה צבאית וגורם מרכזי בנוכחותה בעולם ומאז ניתן למצוא בסיסים צבאיים אמריקאים בפיליפינים, דרום קוריאה, יפן, גרמניה ועוד ועוד. לארה"ב יש מאות בסיסים צבאיים בכל רחבי העולם ובכל מקום בו ממוקמים הבסיסים השפה האנגלית הופכת לשגורה בפיהם של הקהילות המקומיות לצורך תקשורת והתקשרויות עסקיות עם שוכני הבסיסים האמריקאיים מה שתרם להתבססות השפה האנגלית כלינגואה פרנקה.
מעבר להשפעת כיבושים או התבססות צבאית על השפה, לגלובליזציה יש השפעה מכרעת על כך שהשפה האנגלית הופכת כה דומיננטית ברחבי הגלובוס. האופן הראשון בו ניתן לראות את התפשטות השפה האנגלית הוא המוזיקה והרדיו דוברי האנגלית. במקומות רבים בעולם שאינם דוברי אנגלית מקשיבים לשירים באנגלית באמצעות הרדיו וכל העולם בעצם נחשף לאותם להיטים וזמרים. באופן דומה החשיפה לסרטים ולספורט אמריקאיים (סרטים הוליוודיים, אנימציות של דיסני, סדרות טלוויזיה, NBA, וכדו') מחזקת את הנוכחות של השפה האנגלית בעולם. תופעה נוספת שמחזקת את האנגלית כלינגואה פרנקה היא האינטרנט שם השפה האנגלית דומיננטית. רוב החברות הגדולות בעולם בתחום האינטרנט מקורם בארה"ב (גוגל, פייסבוק, וויקיפדיה, אינסטגרם, טוויטר, וכו') וכולן מייצרים את רוב התכנים שלהם באנגלית ומשתמשים רבים שאינם דוברי אנגלית כשפת אם קוראים וכותבים אנגלית ברשת. כ-70% מהתוכן ברשת עדיין נוצר באנגלית למרות שפחות ממחצית ממשתמשי האינטרנט הם דוברי אנגלית.
תופעה מעניינת נוספת היא בתחום התעופה שם כל התקשורות מתנהלות רק באנגלית לא משנה באיזה מדינה מדובר. ובהמשך לכך המעבר בין מדינות ואפילו מרוחקות הופך פשוט יותר ויותר ונראה כי השפה הבינלאומית לתיירות היא אנגלית וביותר ויותר מקומות נותני שירותים במלונות, מוניות, מדריכי טיולים, תפריטי מסעדות, חברות תעופה וכן שילוט כולם דוברי אנגלית כך שבפועל אנגלית היא הלינגואה פרנקה הגלובלית. והגורם אולי המשמעותי ביותר הוא שעם התפתחות המובייל והאינטרנט השייכות לקבוצות ולקהילות כיום חוצה יבשות, תרבויות ושפות ורוב השיח מתקיים באנגלית.
הלינגואה פרנקה בהקשר לאנגלית הפך להיות תחום הקרוי ELF (English as Lingua Franca) ואכן מלמדים ELF עם פחות הקפדה על הדקדוק או ההבעה ובעיקר מדגישים אוצר מילים הכרחי לתקשורת גלובלית פונקצינאלית עם כל דוברי ה-ELF ולא רק עם אלה ששפת אימם אנגלית. שיטת לימוד זו גורמת לעיתים להתנגדויות מצד מוסדות פורמליים לשימור האנגלית החוששים מפני שיבושים פוטנציאליים שעלולים לחדור לשפה, למרות שאולי מספר דוברי השפה הפורמלית בפועל הוא מיעוט ביחס למספר האנשים המתקשרים בצורה זו או אחרת באנגלית. הגישה הטוענת שהאנגלית המדוברת על ידי אלה ששפת אימם אינה אנגלית היא "לא מספיק אנגלית" (English of foreign language users is not English enough) נתפסת כגישה פטרונית ואבסורדית.
טענת התומכים ב-ELF היא שהאנגלית כ-ENL (English as a Native Language) וכ-EFL (English as a Foreign Language) אינה אותה אנגלית. ב-ENL האנגלית היא חלק מתרבות וזהות וב-EFL האנגלית היא פונקציונלית כאמצעי תקשור בלבד. ובכך הEFL אינה שייכת ל-native speakers אלא לכל משתמשי השפה משום שהיא בשימוש גלובלי ומתפתחת גלובלית.
ל-ELF יש סטיגמה כשיבוש ולכן היא לא ממש נלמדת באופן נפוץ. זה מזכיר את היחס ל-פידג'ין (Pidgin) שמקורה בהגייה סינית של המילה האנגלית business המהווה שם לשפה חדשה שנוצרה מעירוב של כמה שפות לצורך התקשרות דוברי אותן שפות. שפות מסוג זה התפתחו בעיקר תוך תקשורת של עמים אירופאיים עם עבדים מאפריקה. שפות הפידג'ין נתפסות כנחותות וכך גם ה-ELF. אבל צריך לזכור שזה יומרני לדרוש מאלה ששפת אימם אינה אנגלית להגיע לרמת ENL. ויש לזכור את החשיבות הפונקציונלית שיש ל-ELF ולכן יחס הנחיתות אליה הוא אינו בהכרח מוצדק.
ELF אינה סוג שלא אנגלית כמו אנגלית ניגרית או בריטית להם משמעות תרבותית ופורמלית אלא אופן שימוש פונקציונאלי להשגת תקשורת בלבד וכך יש לשפוט אותה.
הפילוסוף והבלשן צ'ארלס אוגדן פיתח שפה מלאכותית על בסיס האנגלית שנקראת אנגלית פשוטה Basic English כך שהמילה Basic היא ראשי תיבות של British, American Scientific International Commercial English. לטענתו תקשורת בינלאומית אפשרית תוך שימוש ב-850 מילים בלבד. קיימת אפילו גרסה מיוחדת של ויקיפדיה באנגלית פשוטה שמטרתה להימנע משימוש במילים מורכבות בכדי להגביר את הנגישות לאלה שאוצר המילים שלהם באנגלית מצומצם יותר.
לסיכום שפת לינגואה פרנקה גלובלית כנראה תסייע מאוד בתקשורת בינלאומית ואנגלית היא שפה בשכיחות גלובלית גבוהה ונכנסת בטבעיות לנישה זו. אמנם יש ביקורות על ELF וסטיגמה שלילית אבל יש ל-ELF חסידים רבים המפתחים תוכניות לימודים להטמעת ה-ELF עם מוסדות וכנסים בתחום. כמו כן ישנה פעילות לפישוט השפה האנגלית על בסיס פיתוחו של אוגדן ולמרות שגם על כך יש ביקורות זו התפתחות מעניינת בכיוון ה-ELF ובהחלט מעניין לאן זה יפתח.
