על פי אונסקו, עד שנת 2100 ייעלמו מהעולם יותר מ-3000 שפות, ושפות כגון אנגלית, ספרדית, סינית ואחרות יהיו בשימוש גדל והולך. האם זו מגמה חיובית? אולי אכן עדיף לאנושות לאחד כוחות ולמעט את מספר השפות. לכאורה זה אמור לשפר את התקשורת ויחסוך בהוצאות ותקלות תרגום.
באופן קיצוני ניהול שיחה בין זרים שאינם דוברים את אותה השפה נראה אתגר קשה שמאפשר העברת מסרים שטחיים בלבד. קשה לדמיין זרים שאינם דוברים את אותה השפה מסוגלים לנהל שיחה עמוקה או לייצר פרויקט מורכב. התקשורת במצב כזה מתדרדרת לרמת תנועות ידיים והבעות פנים שקיימות אצל רוב היונקים ואינה מספיקה לפיתוח תקשורת מעמיקה אלא אם כן שני הזרים מיומנים בשפת סימנים שאז זה שקול לכל שפה אחרת. נראה די ברור שזרות שכזו היא הפך ההרמוניה ושבכדי לייצר מורכבות הרמונית הכרחי לאחד כוחות, מה שאפשרי רק בקיום תקשורת ברמה גבוהה. מצד שני צריך לזכור גם שאיחוד כוחות ואחדות מטרה עלולים לדכא מגוון דעות ההכרחי לאיזון, לפיקוח ולעידוד פלורליזם ובמקרה קיצוני עשוי להוביל לאחדות טוטליטרית שעלולה אף לפגוע בחירויות הפרט.
הרמוניה משמעותה צירוף ביוונית וזהו גם שמה של אלת הסדר, השליטה, ההסכמה, וההרמוניה במיתולוגיה היוונית ובִּיתם של אפרודיטה וארס. אפרודיטה נחשבת לצנועה שבאלים בעוד ארס היה בעל הגאווה הגדול ביותר מבניהם. ובִּיתם, הרמוניה, מסמלת השלמה של הפכים קיצוניים.
כדור הארץ מצוי באיזון בלתי נתפס המאפשר קיום, ייצור ושימור חמצן ומים. זה מתחיל במיקום ספציפי מאוד במערכת השמש, בזווית נטייה מאוד מסוימת של כדור הארץ על צירו ואפילו בהקפה המסוימת של הירח והשפעתה על הגאות והשפל. אם יחסר אחד מאינספור האלמנטים המשפיעים על איזון זה לא יתאפשרו חיים באופן המוכר לנו.
נקודת האיזון תלויה במרכיבים רבים, חלקם התהוו במהלך מליוני שנים. למשל מדענים טוענים שהמים הגיעו לכדור הארץ בתהליך בן 100 מיליון שנה של התנגשות קרחונים בכדור הארץ. צירו המוטה של כדור הארץ נוצר מהתנגשות עם כוכב לכת תאום (תיאה) בכדור הארץ שממנו גם התפרק הירח. הסיכויים שאירועים כאלה יתרחשו הם אפסיים. אבל אירועים נדירים אכן מתרחשים. תורת האבולוציה מסתמכת על כך שמוטציות (שהם אירועים נדירים מאוד) מתרחשות במהלך הזמן ומתפתחות למינים נפרדים ששורדים בעוד אחרים נכחדים. הניגודים והמוטציות יוצרים, מקיימים ומאפשרים את האיזון בטבע.
קיימת אנלוגיה בין האבולוציה של המינים להתהוותן של שפות. שפות ולשונות מתפתחות ונכחדות כל הזמן. בתהליכים היסטוריים של הגירה וכיבושים וכן התפתחות טכנולוגית קיימת הכחדה המונית של שפות באופן מאוד דומה להיכחדות המינים.
באופן מוזר נראה כי נקודת האיזון המופלאה של כדור הארץ שמדגימה סדר והרמוניה נפלאים נובעת בעצם מאקראיות וחוסר סדר.
כדור הארץ נוצר בתהליכים אלימים על פני שנים אינספור שבסופו של דבר מאפשרים הרמוניה של שימור חיים. ושימור החיים לאורך זמן אפשרי רק בגלל אקו-סיסטם של תופעות ניגודים ואלימות מתמשכים של הטבע.
בדומה לעולם הפיזי בו הרמוניה נובעת ממוטציה ומקונפליקטים, לעיתים אלימים, כך גם גיבוש השקפות עולם מושפע מניגודים וממוטציות של דעות מוזרות. וכמו שהטבע מתקן את עצמו עם הזמן כך גם השקפות עולם הזויות ומסוכנות קמות ונופלות לאורך ההיסטוריה ומאזנות את עצמן.
אולי, בדומה לעולם הטבע, דווקא החלוקה והפיצול של האוכלוסייה להשקפות עולם שונות, לערכים מנוגדים ואפילו פיצולים למערכות שלטוניות שונות, דווקא ההפרדה והשוני שבאים לידי ביטוי בריבוי לשונות ושפות הם בסופו של דבר, באופן מוזר, לטובת ולרווחת האנושות. שפה אחת (גם במובן הלשוני גם במובן השקפת העולם) מבטאת מונוליטיות, קונפורמיזם ואולי אף טוטליטריות. וכפי שבטבע הניגודים והקונפליקטים הכרחיים כך אולי זה הכרחי גם להתפתחות האנושות.
באופן דומה גם בהרמוניה מוזיקלית דווקא הצלילים השונים (השונוּת) הם שיוצרים שלמות. לעיתים הרמוניה מוזיקלית נוצרת אף מריבוי קולות שאינם בהכרח איכותיים מוזיקלית. כמו למשל המיזם החברתי הישראלי "קולולם" שמפגיש קבוצות גדולות של אנשים משלל שכבות האוכלוסייה, רקעים, אמונות ומגדרים, ללא רקע או יכולת מוזיקלית ויוצרים יצירה מוזיקלית משותפת הרמונית אחת. "שפה משותפת" שנבנית משלל "שפות". הרמוניה אמיתית מתקיימת רק בריבוי השונות ובקיום הניגודים ולכן תקשורת הרמונית תתקיים רק בהינתן מגוון שפות ולא בביטולן.
