קשה לדעת בדיוק מתי החלה להתפתח השפה אצל בני האדם. בדומה להתפתחות אבולוציונית אחרת גם השפה התפתחה לאורך זמן ארוך ועברה מוטציות במהלך השנים כך שהתפצלו ממנה שפות אחרות שחלקן שרדו ואחרות לא. ניתן להיווכח בזה כשבוחנים אוצר המילים ודמיון בין השפות. למשל מקובל להניח שהמילה האנגלית flower התפתחה מהמילה flour בשפה האנגלית התיכונה שהושפעה מהמילה flor בצרפתית עתיקה שנובעת מהמילה הלטינית לפרח florem. אולם התפתחות טבעית אינה הדרך היחידה להתפתחותה של שפה. הידע הבלשני במבנים של שפות מאפשר לייצור שפה חדשה יש מאין. ואכן יוצרי עולמות פנטזיה יצרו שפות שונות ומשונות. הסופר ג'. ר. טולקין שהיה בעצמו בלשן פיתח כמה שפות ובניהם Elvish, שפת בני-הלילית בארץ התיכונה שבעולם הפנטזיה שיצר. וכך גם יוצרי הסדרה מסע בין כוכבים שכרו את שירותיו של הבלשן מארק אוקרנד לפיתוח שפת ה-Klingon המוכרת לרוב העולם בשמה יותר משפות מדוברות אחרות שכלל אינן מוכרות אפילו בשמן. אולם מרחב השפות המלאכותיות (או שפה מתוכננת, constructed languages) אינה מוגבלת רק לתחום הפנטזיה.
בשנת 1887, רופא עיניים פולני בשם לודוויג זמנהוף פרסם את היסודות לשפת האספרנטו אותה פיתח במטרה שתהיה השפה השנייה של כל תושבי העולם. זמנהוף האמין שהאיבה בין בני האדם נובעת ברובה מחוסר הבנה בסיסי הנובע מפערי שפה, ומתוך מטרה לקדם שלום עולמי על ידי פיתוח שפה משותפת בין דוברי שפות שונות. שם השפה משמעותו "מישהו המקווה" (someone who hopes). האספרנטו הפכה לשפה המתוכננת המדוברת ביותר בעולם עם מספר דוברים של בין 1-2 מיליון דוברים וסביבה התפתחה תרבות ייחודית בכל העולם המבוססת על יסודות בלשניים פשוטים. חובבי השפה נפגשים בכל רחבי העולם במספרים גדלים והולכים. תנועת האספרנטו אינה משויכת למדינה כלשהי ויש לה אף דגל והמנון עצמאיים. משוררים ומוזיקאים ייצרו יצירות באספרנטו ולאחרונה יש אפילו בלוגרים (בעיקר של ווידאו) באספרנטו.
באספרנטו כל שמות העצם מסתיימים בצליל ובאות "o" – rapido (speed) – מהירות. שמות תואר מסיימים כולם ב-a – rapida – מהר (fast), שמות הפועל מסתיימים ב-i – rapidi (to be fast) ותואר הפועל ב-e – rapide – מהיר (quickly).
[במאמר מוסגר: אולי האספרנטו מקלה על החריזה וקלה ליצירת שירה ופזמון…]
באספרנטו אין בניינים והטיות פעלים, אין "יוצאים מן הכלל" והשפה היא חסרת מגדר לחלוטין. הריבוי כולו מבוטא ע"י הוספת "j" בסוף המילה המבוטא כמו האות "y" בשפה האנגלית. סיומות הפעלים דומות וקל מאוד לזכור אותם. דוברי שפות אירופאיות יכולים ללמוד אספרנטו מאוד מהר משום שרוב המילים נגזרות משפות אירופאיות בעיקר מאנגלית, צרפתית, איטלקית, רוסית ויוונית.
מבקרי השפה טוענים כנגד שהשפה בנויה חזק על שפות אירופיות ולכן אינה מתאימה להיות שפה בינלאומית לכאלה ששפת אימם מבוססת על יסודות בלשניים אחרים.
בשונה מאספרנטו, ישנן שפות מלאכותיות שאינן מבוססות על מבנה שפתי מקובל. למשל השפה Lojban שתוכננה על ידי מתמטיקאים ובלשנים להיות שפה של הגיון וחד-משמעיות ברורה בה ניתן להבין כל משפט ללא צורך בהבנת הקשרו כך שיכולה להיות מנותחת באופן יחסית פשוט על ידי מחשבים. השפה פותחה בראשיתה כדי לבחון את היפותזת ספיר-וורף הטוענת שקיים קשר ישיר בין השפה לאופן בו דובר השפה מבין ותופס את העולם. בשפת ה-Lojban אין שמות עצם, פעלים או שמות תואר אבל ישנם עקרונות מסובכים אחרים לבניית משפטים. רוב התקשורת בשפה היא בטקסט בפורומים באינטרנט והמתעניינים בה הם בעיקר nerds ודומיהם.
האינטרנט באופן כללי מאפשר לגיקים משועמים לחבור יחדיו. ואכן קהילות וירטואליות מתפתחות ופורחות סביב שפות מלאכותיות, תחום המכונה conlanging (מלשון Constructed Language) בעולם הווירטואלי שם מומצאות שפות חדשות כל הזמן על ידי בלשנים חובבים ומקצועיים כאחד. לכל conlanger יש סיבות משלו ליצירת השפה ופילוסופיה שלמה שעומד מאחוריו.
[במאמר מוסגר – מעניין ששפות התפתחו באופן טבעי מה שמעיד על גמישותן אולם בהדרגה הן הגיעו לרמת דקדוק קשיח ובלתי מתפשר המגנה שגיאות או גמישות. זו נקודה למחשבה על עולם דמיוני שרירותי שנוצר שהופך להיות אמת מוחלטת שיש לקדשה ואין לשנותה…]
ישנן מעל 6000 שפות בעולם בשימוש כשחלקם בשימוש רק על ידי מספר מצומצם של דוברים. המחשבה לייצר שפה אחידה לכל העולם אינה חדשה וכפי שצוין, אספרנטו היתה ניסיון שאפתני להסיגה. האספרנטו נוצרה בכדי לייצר שפה משותפת שתאפשר אחווה בינלאומית מאוחדת.
אולם בסופו של דבר היעד לא הושג. מדוע?
זמנהוף חי בביאליסטוק שבאותה תקופה היתה חלק מהאימפריה הרוסית. בביאליסטוק חיו ארבע קבוצות אוכלוסייה מרכזיות שונות – רוסים, פולנים, גרמנים ויהודים. הקבוצות דיברו בשפות שונות וראו בקבוצות האחרות אויבים. בערים קטנות ההבדלים היו מאוד משמעותיים כשהפער המשמעותי ביותר היה השפה. וזמנהוף שאף לגשר על הפער באופן הפשטני ביותר. האלפבית של השפה מורכב מאותיות לטיניות כשלכל אות צליל אחד ויחיד, עם כללים פשוטים מאוד. מחקרים הראו שרכישת שפת האספרנטו היא פי 4 קלה יותר מרכישת שפות כמו האנגלית או הגרמנית. וכן המחקר הראה שלאחר ידיעת אספרנטו קל יותר ללמוד שפות אחרות. בתחילת המאה ה-20 הועלתה הצעה להפוך את האספרנטו לשפה הרשמית של חבר הלאומים (League of Nations), אולם הצרפתים הפעילו את הווטו שלהם והפילו את ההצעה בחשש לפגיעה בשפה הצרפתית. עם זאת השפה התפשטה ברחבי אירופה ומזרח אסיה אבל קמה לה התנגדות לכך ממעצמות מרכזיות. גרמניה הנאצית החרימה את השפה בגלל יהדותו של זמנהוף ובגלל התכונה הבינלאומית של השפה שעמדה בניגוד ללאומיות הגרמנית ומחשש שזו בעצם תחבולה לשליטה עולמית יהודית. ספרד גם החרימה את האספרנטו בתקופה שלאחר מלחמת האזרחים שם מחשש לאנרכיה וכך גם האימפריה הרוסית ולאחר מכן ברית המועצות, כשסטלין הגלה, אסר במחנות עבודה ואף הוציא להורג דוברי אספרנטו. האימפריה היפנית אסרה על פעילות בתנועת האספרנטו ונקטה פעולות קשות נגדה. למרות כל פעולות הגבלה אלה השפה המשיכה להתפשט ואף נעשה ניסיון למסד אותה למטרות תקשורת מדעית. ואכן קמו כינוסים שעוררו עניין בלשני ועניין רב במסרים אבל המטרה הראשית שלשמה נוצרה השפה מעולם לא הושגה. כמות הדוברים לא הגיעה למספרים משמעותיים וחסרה גם תמיכה קהילתית או מדינתית מספיקה. בנוסף לכך השפה האנגלית, למרות חוסר פשטותה, החלה לצבור כוח ברחבי העולם ולהביס את הדומיננטיות הצרפתית. וכך האספרנטו נשארה נחלתם של קבוצות אנשים נלהבים לרעיון שלא התרומם מעבר לכך. אספרנטו לא הייתה שפת אם לאף לאום ותמיד תישאר שפה שניה כך שהיא לעולם נחותה ביחס לשפות אחרות. והסיבה אולי המשמעותית ביותר לכישלונה של האספרנטו נעוץ כפי שאמר טולקין שבעצמו ידע את השפה:
Esperanto is dead, far deader than ancient unused languages, because its authors never invented any Esperanto legends
משמעות דברי טולקין היא שאספרנטו היא אולי רעיון נעלה אבל שום דבר ממשי מעבר לו. כדי ששפה תמשוך דוברים ותתעצם יש צורך בתרבות ובתוכן ממשי קיים אליו שואפים להצטרף. עולם ערטילאי לא יוכל להתמודד עם העולם התרבות, הטעמים והלבוש הממשי של השפות האחרות. וכך דעכה השפה מחוסר מעשיות.
אולם השפה אינה מתה. היא כוללת כיום מעל מיליון דוברים נלהבים ותנועה תרבותית עולמית בשלל מדינות שאינה דועכת. ואולי יש לה עוד תקווה – Esperanto.
